כשאתם איתי- פשוט תהיו איתי.

(1)

לאחרונה עלה קמפיין של לשכת הפרסום הממשלתית ובו הוא מתריע מפני שימוש בטלפונים ניידים בזמן הנהיגה, בטענה שכשהנייד שלך ביד אתה לא באוטו. אז אומנם יש שיחלקו עליהם ויטענו שהם נוהגים פצצה גם עם רגל מעץ, יש שיגידו שהמודעה לעיתון לא מספיק ברורה ומבהירה שהאישו הוא סביב הניידים, ויש שיגידו שהספוטים של הקמפיין ברדיו נשמעים כמו..."אוי אוי אוי, אתמול חברה שלך אספה אותך לעבודה, נכנסת לרכב, התחלתן ליסוע, פתאום היא קיבלה מסרון SMS והופ נעלמה. המכונית המשיכה ליסוע בלי נהג, צעקת לה 'מירי! איפה את?!', ואז שניה לפני שהתנגשתן ברכב שלפניכן, היא חזרה." טוב נו, לא נתחיל להיות ציניים ולהגיד שזה בגלל שהייתן שתי נשים , ברכב, ואין שום קשר בין ה'כמעט התנגשות' לשימוש בSMS.

(2)

אז בתור נקודת ביניים נסכם בכללי את הקמפיין- סרטים חזקים. ספוטים לרדיו לא אמינים, מודעה קצת לא מובנת והרבה חילוקי דעות. אבל מסר אחד מתוך הקמפיין הזה אני יכולה להוציא כקונצנזוס. הטלפונים הניידים האלה, באמת גורמים לכם קצת לא להיות באוטו. אז עם קריאייטיב (נחמד) שלפחות משרת את המטרה, ופימפומים חוזרים ונשנים במדיה המגוונת , ידעו כל ינוק וינוקה כי ניידים בנהיגה מסכנים חיים, וכשהם ינהגו (או ההורים) כדאי שהם פשוט ינהגו. וזהו.

(3)

אז מה יש לי לחדש חוץ מלהסכים עם המסר ולעזור לפמפום הנמשך שלו גם בהקדשת פוסט בבלוג שלי? אה כן, רציתי להוסיף שזה לא רק בנהיגה. רציתי להגיד לכם, אלו שמסתובבים לידי, שמאז שהגיעו הטלפונים הסלולריים לעולם, אתם כבר לא באמת שם. אתם לא איפה שאתם. בעצם, מה אני מטיפה, גם אני הפכתי לכזאת. איך אומרים הזקנים? מחלה של הדור.

(4)

כמה פעמים אתם מוצאים את עצמכם נמצאים במסיבה, אסיפה משפחתית, אירוע חברתי ולוחצים באמוק על מקשי הנייד שלכם, מה השעה, יש הודעה, אולי יש טלפון בדרך. ולא די בזה, אם אף אחד מהנ"ל לא מגיע אתם לא מהססים ומתחילים להתקשר. מי מאיתנו לא חזה בימיו באחד מההתקהלויות הקודמות מחול של אנשים מדברים בטלפונים הניידים שלהם מסתובבים מפה לשם ומדברים על כלום, העיקר לא להיות בפנים, לא להיתקל באנשים. הפכנו את העולם לכפר גלובאלי, אבל וירטואלי. ונעדיף תמיד לתקשר עם כולם, העיקר לא עם אלה שלידנו.

(5)

מתי בפעם האחרונה חזרתם הביתה והייתם עם המשפחה בלי לחשוב על מתי תתחברו לפייסבוק, מתי בפעם האחרונה העברתם זמן פנוי בעבודה בשיחות על הא ודא עם חבריכם למשרד ולא בגלישה במיילים , מתי בפעם האחרונה נסעתם באוטובוס ונהניתם מהנוף , מהנסיעה, ואולי לפעמים בשיחה מפתיעה עם שותפכם לספסל, מתי בפעם האחרונה נסעתם באוטובוס ולא דיברתם בנייד ? (ולא, כשנרדמתם בדרך לטיול בגולן זה לא נחשב.) מתי בפעם האחרונה יצרתם אינטראקציה עם המוכרת במכולת ולא שילמתם לה תוך כדי שיחה עם החברה בין הסיפור על מה עשיתן אתמול לבין הדיון מה עושים היום בערב? ולמי לא קרה ששוחח עם חבר בטלפון והשיחה הייתה קולחת וכשנפגש איתו התקשה לספר ולשתף? אתם יודעים מה? איבדנו צלם אנוש. פשוט ככה. התרגלנו לדבר עם מכשירים סלולריים ולא עם בני אדם. שנתבייש לנו.

(6 ואחרון. לצפיה בסרטון המלא לחצו כאן)

אז אני קוראת לכם, אלו שקוראים אותי, בואו ננסה להיגמל מזה. לא נתייחס לעובדה שהטלפונים הניידים מלאים בקרינה מסוכנת , לא בריאים לגוף וגורמים לבעיות רפואיות. רק נחשוב על כל הנגעים החברתיים שהם מפתחים אצלנו , את כל ההפרעות האישיות והנפשיות שהם מקיימים אצלנו. הפחד מלהיות עם עצמנו לבד, הפחד להיות עם אחרים לבד, והפחד להיות עם אחרים. בואו ניקח את עצמנו בידיים, לפני שנלך עם הנייד גם לשירותים (לא שאין כאלו שכבר עושים את זה). בואו נחליט פעם אחת לפני שאנחנו נופלים לזה , שהפעם לא. הפעם נתאפק. אני בטוחה שלאט לאט זה ישפיע, ושנגלה הרבה דברים אחרים, יפים וטובים, שלא ראינו כי 'שיחת הטלפון' הסתירה. אני אישית מתחילה , מקווה שגם אתם . אז דברו בזהירות, סעו בזהירות . וזכרו - כשאתם נוהגים , פשוט תנהגו.

קישורים רלוונטיים לקמפיין ברשת :
1. כשאתם נוהגים פשוט תנהגו- מזבלה. - הקמפיין המלא.
2. פורטל השירותים והמידע הממשלתי.